דחק ואסרטיביות

מאת קאסם אבו יונס, מנהל שירותי סיעוד בן יהודה קרית אתא.

כצוות אחים ואחיות אנו נחשפים למציאות היום יומית של העיסוק בסיעוד, כבר בשלבים מוקדמים בתהליך הלימוד.  כבר מהרגע הראשון בולט שגורמי דחק (סטרסורים) שונים עולים על בסיס יום יומי ובמקרים רבים אין מענה לאותם סטרסורים. ידוע שלדחק מתמשך ישנן השפעות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית ונדרשות מיומנויות ייחודיות אותן יש לרכוש, כדי להתמודד  באפקטיביות עם גורמי הדחק. באמצעות דפוסי פעולה המתבססים על אסרטיביות ניתן לצמצם את ההשלכות השליליות אולם, רק חלק קטן מהאחים והאחיות פועלים ביום יום באופן אסרטיבי.

בשנים האחרונות מתנהלים מחקרים מקיפים בנושא של דחק במסגרת העבודה של אחים ואחיות. העוסקים בסיעוד חשופים לגורמי דחק על בסיס יום יומי. גורמי דחק בולטים ביותר הם:

– דרישות גבוהות מחד גיסא ותמיכה מועטה מאידך גיסא.

– שינויים תכופים בסביבת העבודה.

– מחסור במשאבים.

– חשיפה לתהליכי גסיסה, מוות ומחלות.

הגורמים שפורטו לעיל הינם גורמים אינטרינסיים (פנימיים) למקצוע הסיעוד. לכך מתווספים גם גורמים אקסטרינסיים (חיצוניים): התנהגות קשה מצד החולים ובני משפחותיהם, מחויבות נמוכה יחסית של מוסדות הרפואיים כלפי העוסקים בסיעוד, קצרים בתקשורת עם עמיתים לעבודה בייחוד הרופאים ועוד. יש כאלה שטוענים שבתנאי עבודה כאלה "הבלתי צפוי הוא הצפוי" (Clancy, 2009). כמו כן אחים ואחיות נדרשים לעבור קורסים, השתלמויות כדי להמשיך ולהתמקצע הדורש השקעה של משאבים רבים ועשוי ליצור סטרס.

סטרס היא תגובה הגנה נורמלית למגוון נסיבות אולם לסטרס ממושך עשויות להיות השפעות שליליות כגון שחיקה בעבודה, ושחיקה רגשית (Watson et al., 2008).  סטרס מתחיל לתת את אותותיו כאשר הדרישות המוטלות על הפרט עולות על המשאבים הזמינים שלו . עפ"י Lambert & Lambert דחק הקשור לתפקיד בעבודה מופיע כאשר קיימת חוסר התאמה בין הציפיות הקשורות לתפקיד לבין הביצועים של האחיות. שחיקה בעבודה זה לחץ רצוף לאורך זמן עלול להוביל להתפתחות הדרגתית של עייפות ותשישות כתוצאה ממאמץ מצטבר. תשישות הינה המרכיב העיקרי של המושג שחיקה בעבודה. שחיקה בעבודה מתרחשת כאשר עובד נכנס לתפקיד עם מוטיבציה גבוהה ומחויבות. אם לאורך זמן העובד אינו מגיע למימוש עצמי או סיפוק, אינו זוכה לגמול הולם או שחשוף למצבי דחק עלולה להתפתח שחיקה (ויסמן, 2000).               על פי Clancy  (2009( רמות הדחק הגבוהות במערכת הבריאות גורמת לכך שאחיות רבות מחפשות עבודות שבהן אין מגע ישיר עם מטופלים או אפילו מחליטות לנטוש את המקצוע. גם Watson et al. (2008) מצאו במחקרם כי דחק עשוי להשפיע לרעה על השימור של סטודנטים בתוכניות ההכשרה ועל האחים והאחיות הבוגרים במערכת. במחקרים רבים שנערכו בקרב אחיות הוכח שישנן סיבות אישיות (הערכה עצמית, מחויבות לעבודה ועוד) וסיבות סביבתיות (מחסור במשאבי אנוש, תמיכה מקצועית דלה וכו') המובילות לשחיקה (Shimizu et al., 2003).

מתוך המאמר של Chang et al. (2007), Lazarus מזהה שתי דפוסי התמודדות:

problem focused coping – 1 התמודדות הממוקדת בבעיה.

2emotion focused coping –  התמודדות ממוקדת רגש.

בעזרת דפוס ההתמודדות הראשון  אנשים מנסים ליצור שינוי בסביבה על מנת לצמצם את גורם הדחק. באמצעות דפוס ההתמודדות השני אנשים מנסים לפרש מחדש את גורם הדחק  במקום ליצור שינוי בסביבה. בגלל שהתמודדות הממוקדת בעיה באה לטפל באופן ישיר בגורם הדחק עצמו מדובר בדפוס אפקטיבי יותר מאשר דפוס ההתמודדות ממוקדת הרגש, הרי זו האחרונה מנסה להשפיע על הרגש העולה בעקבות קיום גורם הדחק.  על פי Celsowitz, מתוך Chang et al. (2007), בחירה בדפוס התמודדות ממוקד בעיה עשוי למנוע את ההשלכות הבריאותיות השליליות של הסטרס. Chang et al מוסיפים שישנן עדויות לכך שלדפוס התמודדות ממוקד ברגש עשויות להיות השלכות בריאותיות שליליות.  מחקרים בינלאומיים שנערכו ובדקו האם אחים ואחיות העובדים במסגרות שונות במדינות שונות חשופים לגורמי דחק דומים ובאילו דפוסי התמודדות עושים שימוש.

• Lambert  שערך מחקר השוואתי בין צוותים סיעודיים ביפן, דרום קוריאה, תאילנד וארה"ב מצא נקודות דמיון אולם גם הבדלים (מתוך Chang et al., 2007).
• Chang et al.(2008) מציינים שדפוס התמודדות ממוקד בבעיה עשוי להביא לתוצאות חיוביות בעת התמודדות עם דחק. ניתן לנקוט בדפוס התמודדות זה באמצעות:

– חיפוש אחר דרכים לשיפור תהליכים במקום העבודה

– ניסיון לשכנע אחרים לנקוט בפעולות מועילות

– פיתוח אמפטיה כלפי העמיתים במקום העבודה

– מתן פירוש חיובי ככל שניתן לאירועים שמתרחשים

– אין מצופה מהאחיות לשלוט במיומנויות אלה – הדבר דורש למידה והקפדה על תהליך פיתוח מקצועי

הסוכנות למחקר ואיכות במערכת הבריאות (The Agency for Healthcare Research and Quality) בארה"ב פרסם חוברת הנחיות לעוסקים בסיעוד :

"Patient Safety and Quality: An Evidence Based Handbook for Nurses”

החוברת בוחנת גורמים היוצרים דחק בסביבת העבודה של האחיות ומנסים לקבוע דרכי התמודדות אשר יצמצמו את השלכות הדחק. על פי Sudha (2005) אסרטיביות היא "היכולת לבטא את דעותיך ולעמוד על זכויותך מבלי לפגוע בזכויות האחר". משמעות הדבר שמיוחס כבוד ראוי הן לעצמי והן לזולת. על פי Sudha (2005) לא תמיד מייחסים אנשים, כולל אנשי המקצוע,  משמעות מתאימה למושג. יש כאלה המבלבלים בין אסרטיביות לבין אגרסיביות אולם כאשר מתכוונים למושג האחרון מתכוונים להתנהגות בלתי הולמת אשר פוגעת באמונות, ברגשות ובערכים של הזולת.

בניגוד לגישה האסרטיבית אלה שדוגלים בגישות בלתי אסרטיביות מסגלים התנהגות פסיבית ומאפשרים לאחרים לפגוע בזכויותיהם ובערכים בהם דוגלים. הדבר יוצר תחושת נחיתות. Sudha (2005) גורסת כי ניתן להתייחס לאסרטיביות כאל "נוגדן לפחד, ביישנות, סבילות (פסיביות) ואפילו כעס". להיות אסרטיבי משמעו להעריך יותר את "העצמי" ולהעריך יותר את המקצוע. מכיוון שאחים ואחיות עובדים בסביבות מגוונות, דינאמיות ומפתיעות ונאלצים להתמודד עם מגוון אתגרים, עליהם לפעול באסרטיביות. איש מקצוע הפועל באופן אסרטיבי הינו שקול, מאזין בקשב, ומנהל משא ומתן באופן כזה שאחרים יענו לבקשתו וישתפו פעולה. המטרה היא להגיע למצב אידיאלי של win – win situation .

אימוץ דפוס פעילות אסרטיבי יכול להוביל למצב שבו מעריכים יותר ומוקירים יותר את הפעילות של העוסקים בסיעוד . אימוץ גישה אסרטיבית אינה מתרחשת בין רגע – מדובר בתהליך הדרגתי. שיפור מיומנויות תקשורת עם דגש על פיתוח כלים הקשורים לאסרטיביות עשויים להפחית שחיקה בקרב אחיות (Shimizu et al., 2003)

Sudha (2005) מציגה מספר טכניקות באמצעותם ניתן לפתח אסרטיביות:

תהיה/י ישיר/ה – תעביר את המסר באופן ישיר לאדם הרצוי, לא לשלוח את המסר באופן עקיף.

תשלוט/י במסר – כמו כן יש לעמוד מאחורי המסר המועבר.

בקש/י משוב – מתן משוב עשוי למנוע מצב של פירוש שגוי או קצרים בתקשורת.

למד/י לקבל שבחים – קבלת שבח אינה מהווה סימן ליוהרה.

תרגיש/י משוחרר – לומר לא כאשר אין מספיק ידע או שעולה ספק בנוגע לדבר מה. תרגיש משוחרר לעבור תהליכים בעקבותיהם מתרחשת שינוי עמדה. תרגיש משוחרר לבקש עזרה כשצריך.

מתן אוטונומיה ועצמאות מקצועית לאחיות במקביל שמירה על איכות הטיפול, עשוי להפחית את רמות הדחק במקומות העבודה ובאופן משני עשוי גם לשפר את המדדים המתייחסים לבריאות  העובדים (Chang et al., 2007). יתרה מזאת על פי ממצאי המחקר של Karasek מתוך Chang et al. (2007) עובדים שהצליחו להגיע לשליטה טובה יותר על משימות בעבודתם הגיעו לתוצאות טובות יותר במדד הסטטוס הבריאותי.

בכל הקשור להבדלים בין אחים לאחיות, בכל הקשור להתמודדות עם דחק, מחקרים מראים שישנם הבדלים בין המינים בדרך שבה הם רואים את החיים בכלל ובדרך שבה הם מתמודדים עם מצבי דחק. במחקר שנערך בקרב עובדי סיעוד מצאו החוקרים כי אחיות נוטות יותר לאמץ שיטות התמודדות הקשורות לחיפוש מידע וחיפוש אחר תמיכה חברתית יותר בהשוואה לאחים (Theodoratou et al., 2009).

קאסם אבו יונס